המטרה: לבחון את השפעותיהם של אותות דתיים בסביבה על העמדות כלפי הגירה. הנבדקים: 204 הולכי רגל יהודיים בירושלים. שיטת מחקר: הנבדקים השתתפו בשני מחקרים, אשר נערכו באזור עם סממנים דתיים כגון הכותל המערבי ובאזורים ללא סממנים שכאלו כגון כיכר ציון. במסגרת שני המחקרים השיבו הנבדקים לשאלוני עמדות כלפי עלייה וכלפי הגירה. מן הממצאים בשני המחקרים נמצאה השפעה מובהקת לסביבה הדתית על עמדות הנבדקים כלפי ההגירה וכלפי העלייה. במחקרים הראשון, נבדקים שנשאלו בסביבה הכוללת סממנים דתיים יהודיים, ביטאו דחייה חברתית פחותה כלפי עלייה יהודית ותמיכה נמוכה יותר במדיניות הגירה היכולה לפגוע בעולים יהודיים. לאותות דתיים בסביבה לא נמצאה השפעה על עמדות שליליות כלפי הגירה כללית של אנשים מדתות אחרות. במחקר השני בו נמצאו ממצאים דומים לאלו של המחקר הראשון עלתה השפעה לרמת הדתיות של הנבדקים. בהתאם לכך, נבדקים שהיו דתיים יותר ונשאלו באזורים עם סממנים דתיים הביעו עמדות חיוביות יותר כלפי העלייה היהודית לעומת נבדקים דתיים פחות. הממצאים מתקפים באופן אקולוגי ממצאי מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין הדת

People higher (vs. lower) in religiosity differ in the emotions they typically experience, but do they also differ in how they deal with their emotions? In this investigation, we systematically tested links between religiosity and elements of emotion regulation, including beliefs regarding the controllability of emotion, the motivation to feel better, and the tendency to use specific emotion regulation strategies (e.g., cognitive reappraisal, rumination, distraction). Participants were American Catholics, Israeli Jews, and Muslim Turks (N = 616) who were stratified sampled based on level of religiosity. All eight preregistered hypotheses were confirmed, even after controlling for demographic variables. We found that people higher (vs. lower) in religiosity were more likely to use emotion regulation strategies that are typically linked to adaptive emotional outcomes (e.g., cognitive reappraisal, acceptance) and less likely to use emotion regulation strategies that are typically linked