המטרה: לבחון את הקשר בין הדתיות ובין העמדות כלפי החלוקה מחדש של משאבים. הנבדקים: תושבות ותושבי 49 מדינות דמוקרטיות. שיטת מחקר: מחקר כמותני במסגרתו ממצאי הגל החמישי של סקר הערכים הבין-לאומי WVS עברו ניתוחים משניים. מן הממצאים לרמת הדתיות נמצאו השפעות מורכבות על התמיכה בערך החלוקה מחדש השוויונית יותר של משאבים. ערכים פרו-חברתיים והזדהות שמרנית, המהווים משתנים מתחרים ושני ממדים שונים במבנה הדתיות, נמצאו כגורמים המתווכים בין האמונה הדתית ובין התמיכה בחלוקה שוויונית מחדש של משאבים. לממד הפרו-חברתי של הדתיות נמצאה השפעה חיובית חלשה יותר על התמיכה בחלוקה של משאבים לעומת הממד השמרני של הדתיות, שלו נמצאה השפעה שלילית חזקה יותר על תמיכה זו. רמות האושר החלישו את הקשר בין הממד החברתי-דתי בדתיות ובין הנטייה לתמוך בחלוקה שוויונית מחדש של המשאבים. בנוסף, רמות נמוכות יותר של נדיבות בתחום הרווחה הגבירו את ההשפעות החיוביות של הנטיות הפרו-חברתיות והחלישו את ההשפעות השליליות של ההזדהות הדתית-שמרנית על הקשר שבין הדתיות ובין התמיכה בחלוקה מחדש. הממצאים מצביעים על החשיבות שבשקלו

המטרה: לבחון ולהשוות בחתך בין-לאומי את הקשר בין הדת והנטייה להפגין במחאות פוליטיות. הנבדקים: מדגם תושבות ותושבים ממדינות שונות בעולם. שיטת מחקר: נערך מחקר כמותני, במסגרתו נותחו ממצאי הגל החמישי והשישי של מחקר הערכים הבין-לאומי WVS מהשנים 2010-2014. מן הממצאים הנטייה הנמוכה ביותר של התושבים להשתתף בהפגנות ומחאות פוליטיות נמצאה באזרבייג'אן ובמלזיה. הנטייה החזקה ביותר נמצאה בניו-זילנד ובשוודיה. התנהגות חברתית-דתית נמצאה בקשר עם נטייה חזקה יותר להשתתף בהפגנות ובמחאות פוליטיות. עם זאת, רמת האדיקות הדתית נמצאה בקשר שלילי עם הנטייה להשתתף בהפגנות ובמחאות פוליטיות. ברמת המדינה, נמצא כי רגולציה – אסדרה מדינתית של הממשלה בתחום הדת הפחיתה את הנטיות של התושבים להשתתף בהפגנות ובמחאות פוליטיות. רגולציה זו השפיעה באופן ייחודי ועוצמתי בעיקר על הסיכוי של מיעוטים דתיים להשתתף בהפגנות למען שלום. הממצאים נדונים לאורן של תיאוריות של הזדמנויות מבניות המדגישות את חשיבות פתיחותה של המערכת השלטונית לאימוצה של מחאה פוליטית בשטח ריבונות.

People who are more religious tend to experience more positive affect and higher levels of life satisfaction. Current explanations for this relation include social support, meaning in life, and more positive emotional experiences. Adding cognitive reappraisal as a new mechanism, we propose that religion consistently trains people to reappraise emotional events, making the devout more effective in applying this emotion regulation practice, which cultivates more positive affect and greater life satisfaction. In two studies, involving Israeli Jewish (N = 288) and American Christian (N = 277) participants, we found that more frequent use of cognitive reappraisal mediated the relationship between religiosity and affective experiences, which in turn, were associated with greater life satisfaction. Religiosity was associated with more frequent cognitive reappraisal (in both samples) and less frequent expressive suppression (in the Christian sample). Cognitive reappraisal mediated the link be

This article illuminates the construction of the concepts 'democracy' and 'republic' in the Arabic-speaking regions of the eastern and southern Mediterranean between 1798 and 1878. Examining these ideas through conceptual analysis on two levels, language construction and political discourse, the article reveals the layers these concepts acquired and their reception in the context of state reforms in the Ottoman Empire. While both 'democracy' and 'republic' evolved in Arabic after the French Revolution and acquired their modern morphological forms and content primarily between the 1820s and 1876, 'republic' came into use and was perceived as relevant to local circumstances earlier than 'democracy.'

Repression of, or restrictions on, human rights organizations has been documented in authoritarian and semi-authoritarian regimes. Drawing on interviews with fifteen representatives of human rights organizations in the State of Israel, this article discerns the distinctive way in which democratic justifications are being used to delegitimize human rights advocacy in a liberal democracy. We document the forms of pressure organizations are facing, analyze the different ways in which human rights advocates are negotiating the shifting context, and suggest a framework for recapturing legitimacy in democratic contexts. Our analysis points to the need of HROs to devote increased attention to democratic mobilization. I assume your research, your report will be public and I think our "enemies"—I do not think they are really our enemies but they are acting as if they are our enemies—will be reading it. And I think that you and Dan have to be very conscious in what you write and first of all [e

המטרה: לבחון את השפעותיהם של אותות דתיים בסביבה על העמדות כלפי הגירה. הנבדקים: 204 הולכי רגל יהודיים בירושלים. שיטת מחקר: הנבדקים השתתפו בשני מחקרים, אשר נערכו באזור עם סממנים דתיים כגון הכותל המערבי ובאזורים ללא סממנים שכאלו כגון כיכר ציון. במסגרת שני המחקרים השיבו הנבדקים לשאלוני עמדות כלפי עלייה וכלפי הגירה. מן הממצאים בשני המחקרים נמצאה השפעה מובהקת לסביבה הדתית על עמדות הנבדקים כלפי ההגירה וכלפי העלייה. במחקרים הראשון, נבדקים שנשאלו בסביבה הכוללת סממנים דתיים יהודיים, ביטאו דחייה חברתית פחותה כלפי עלייה יהודית ותמיכה נמוכה יותר במדיניות הגירה היכולה לפגוע בעולים יהודיים. לאותות דתיים בסביבה לא נמצאה השפעה על עמדות שליליות כלפי הגירה כללית של אנשים מדתות אחרות. במחקר השני בו נמצאו ממצאים דומים לאלו של המחקר הראשון עלתה השפעה לרמת הדתיות של הנבדקים. בהתאם לכך, נבדקים שהיו דתיים יותר ונשאלו באזורים עם סממנים דתיים הביעו עמדות חיוביות יותר כלפי העלייה היהודית לעומת נבדקים דתיים פחות. הממצאים מתקפים באופן אקולוגי ממצאי מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין הדת

People higher (vs. lower) in religiosity differ in the emotions they typically experience, but do they also differ in how they deal with their emotions? In this investigation, we systematically tested links between religiosity and elements of emotion regulation, including beliefs regarding the controllability of emotion, the motivation to feel better, and the tendency to use specific emotion regulation strategies (e.g., cognitive reappraisal, rumination, distraction). Participants were American Catholics, Israeli Jews, and Muslim Turks (N = 616) who were stratified sampled based on level of religiosity. All eight preregistered hypotheses were confirmed, even after controlling for demographic variables. We found that people higher (vs. lower) in religiosity were more likely to use emotion regulation strategies that are typically linked to adaptive emotional outcomes (e.g., cognitive reappraisal, acceptance) and less likely to use emotion regulation strategies that are typically linked

מטרה: לבחון את האופן שבו האיחוד האירופי מחדיר ערכים חדשים בהסכמיו הבין-לאומיים.// נבדקים: הסכמי האיחוד האירופי וגלגוליו הקודמים שנחתמו בין השנים 1950-2009.// שיטה וכלי מחקר: ההסכמים עברו ניתוחי תוכן לקסיקליים-כמותניים מממוחשבים באמצעות תוכנת WordStat 6.0, במטרה לזהות מקרים שבהם הוכנסו להסכמים תכנים המזוהים עם ערכים.// מן הממצאים: מאז שנות התשעים של המאה ה-20 נמצאה עלייה משמעותית בהכנסתם של תכנים ערכיים הקשורים לצדק חברתי, שלום, זכויות וזהות אירופאית. בעוד שבשנת 1951 לא הייתה כל התייחסות לערכים אלו, בשנת 2008 30% מנוסח ההסכמים הכילו ערכים אלו. מנגד, נמצאה ירידה בהתייחסות ההסכמים לאורך השנים הנחקרות לערכי כלכלת השוק, ועלייה מתונה בלבד בהתייחסות לערכי הדמוקרטיה. בתחילת שנות השישים נמצאה ההתייחסות המקיפה ביותר בהסכמי האיחוד האירופי לכלכלת השוק, וכ-80% מתכני ההסכם התייחסו לערך זה. עם כל זאת, בשנת 2008 ההסכמים התייחסו יותר לערכים המוקדמים של הדמוקרטיה וכלכלת השוק מאשר לערכים החדשים של הזהות האירופאית, הזכויות והצדק החברתי. הממצאים מצביעים על המנגנון ההצהרתי שבאמצעותו מנסה האיחוד האירופי להנ

The book examines two of the most prominent developments in contemporary democratic politics, party change and political personalization, and the relationship between them. It presents a broad-brush, cross-national comparison of these phenomena that covers around fifty years in twenty-six countries through the use of more than twenty indicators. It demonstrates that, behind a general trend of decline of political parties, there is much variance among countries. In some, party decline is moderate or even small, which may point to adaptation to the changing environments these parties operate in. In others, parties sharply decline. Most cases fall between these two poles. A clear general trend of personalization in politics is identified, but there are large differences among countries in its magnitude and manifestations. Surprisingly, the online world seems to supply parties with an opportunity to revive. When parties decline, personalization increases. Yet these are far from being perf

מן התוכן: המאמר עוסק במדיניות ציבורית ומדיניות ניהול משברים. במסגרתו נדונות הסיבות האפשריות לקיומה של מדיניות תגובה דיספרופורציונית – בלתי מידתית, המאופיינת בחוסר איזון בין ההשקעה במדיניות ציבורית ובין תשואותיה. סיבות אלו מתוארות תוך ביצוע הבחנה בין תגובות מדיניות הנובעות משגיאות ובין תגובות מדיניות הנובעות מבחירה – "רטוריות" ו"דוקטריניות" בהתאמה. המאמר סוקר ספרות מחקרית בנושא מדיניות דיספרופורציונית, תוך הפרדה בין תגובות מחדל ותגובות של פעולות שווא, ומצביע על הקשר שבין סוגי תגובות אלו ובין הרוח הרטורית ורוח הדוקטרינה. במטרה להצביע על ישימותה של הבחנה זו, בין הרטורי לדוקטריני, נדונות דוגמאות בין-לאומיות מתחומי הצבא, הכלכלה והסביבה הממחישות את טבען האפשרי של תגובות דיספרופורציוניות. אחת מהדוגמאות המוצגות מתייחסת ל"דוקטרינת הדחייה" ממלחמת לבנון השנייה. המאמר מוסיף ידע יקר היכול לסייע בחקר תהליכי עיצוב וקביעת המדיניות הציבורית בכלל וזו המתקבעת בעתות משבר בפרט.

Contrary to most readers who have emphasized the notions of passage or liminality, I demonstrate in this study that Van Gennep’s Rites de passage is articulated around the four notions of sequences, margins, passages, and schema. Subsequently, the main claim of this article is to propose the idea of social kinesis—or social rhythm—as the crux of Van Gennep’s theory. Such a fresh reappraisal of Van Gennep is also an opportunity to show how Pierre Bourdieu sought for social laws and regularities in a rather deterministic fashion, and completely overlooked Van Gennep’s idea of motion. More importantly, this article is an invitation to reconsider Van Gennep’s epistemological approach as a bridge between the social and the life sciences. Indeed, Van Gennep’s so-called méthode des séquences emerges from a dialogue between the social sciences and biology on the one hand, and with cosmology on the other. Indeed, I illuminate how Van Gennep investigated the enigmas of social life and dynamics

Notwithstanding the significance of a positive bureaucratic reputation, the average bureau functions amidst deep-rooted public hostility. Bureaucracy bashing presumably weakens public sector employees’ commitment to their bureaus, which is known to undermine public sector performance. Motivated by these concerns, this paper investigates whether exogenous signals regarding a bureau’s reputation affect the organizational attachment – identification and commitment – of its employees, and the variation in employee responses. Employing an experiment at an Israeli welfare bureaucracy, we show that the organizational attachment of employees who feel central and influential within the bureau is unshaken, and even reinforced, in response to negative reputation signals. Conversely, employees who feel marginal and powerless are receptive to both negative and positive reputation signals. The implications of these findings are that public organizations can buffer their employees from the detriment

מטרה: לבחון את המוטיבציה של פקידים בכירים לשנות את סדר היום הציבורי, כפי שעלה בתקופת מחאת הצדק החברתי של קיץ 2011.// נבדקים: 64 פקידים בכירים בשבעה משרדי ממשלה.// שיטה וכלי מחקר: הנבדקים השתתפו במחקר מעורב – איכותני וכמותני כשלושה חודשים לאחר פרוץ המחאה החברתית של קיץ 2011, אשר כלל ראיונות ומילוי שאלונים סגורים. כלי המחקר בחנו הזדהות עם סדרי היום שהועלו במחאה ואת השפעתם על פעילותם הציבורית.// מן הממצאים: מרואיינים רבים העידו כי הם מזדהים עם הסיבות למחאה החברתית. חלק מהם זיהו עצמם כחלק מאותו המעמד של המפגינים. המרואיינים המבוגרים בני ה-50 וה-60 ראו במפגינים את ילדיהם והסכימו עם טענתם כי המצב החברתי-כלכלי בישראל אינו מאפשר איכות חיים נאותה לדור הצעיר. חלק מהמרואיינים השתייכו לקטגוריה של "בלתי מזדהים אך מלאי סימפתיה" למחאה ולאנשיה. נמצא קשר חיובי בין הזדהות עם סדר היום של המחאה החברתית ובין המוטיבציה של הנבדקים לחולל שינוי מדיניות. ממצא זה עלה בחתך כל התפקידים והמשרדים. בנוסף, נמצא כי גם פקידים שלא הזדהו עם המחאה החברתית, ראו בה הזדמנות לקדם מדיניות משופרת לטובת רווחת הציבור. הממצאים מאת

All over the world immigration is one of the most urgent political issues, creating tensions and unrest as well as questions of justice and fairness. Academics as well as politicians have been relating to the question of how states should cope with immigrants; but 96% of immigrants end up in cities, and in Europe and the USA, two thirds of the immigrants settle in seven or eight cities. Indeed, most of us encounter with immigrants as city-zens, in our everyday life, rather than as citizens of states. So how should cities integrate immigrants? Should cities be allowed to design their autonomous integration policies? Could they issue visas and permits to immigrants? Should immigrants be granted voting rights in local elections before naturalization? And how do cities think about these issues? What can we learn from cities which are thought to be successful in integrating and assimilating immigrants? Is there a model of integration within the city which is best? The book discusses these

An old methodological obstacle confronts the use of Life Satisfaction surveys in Happiness Studies: a problem that economists recognize by the name of (the impossibility of) interpersonal comparisons of satisfaction/utility. But the recent implementation of insights from happiness studies into policy making transforms an originally theoretical obstacle into a real-world problematic, providing substantial motivation for engaging with this issue. Just this problem is highlighted by recent critics of happiness surveys. This paper locates the problem currently facing happiness studies at the intersection of two traditions or two histories: that of economic methodology and that of psychological methodology. Three dominant approaches to the issue revealed through these histories are identified: ‘the skeptical approach’, ‘the pragmatic approach’, and ‘the ethical-normative approach’. The paper works to bring together the two disciplinary histories and evaluate the three approaches in order t